מודעות אבל


מודעות אבל נראות דרך קבע ברחובות הערים ובמדורים מיוחדים בעיתונות. פרסום מודעת אבל אינה חובה דתית אך כמעט ואין משפחה אבלה שלא נוהגת לפרסם מודעת אבל, כיוון שכך נהוג להודיע על הפטירה ועל מועד הלוויה לכלל הציבור ובכך לאפשר לכל המעוניין לבוא ולחלוק כבוד לנפטר בלוויה או בשבעה.

מודעות אבל נתלות במקומות שונים הקשורים לנפטר: בכניסה לביתו, בכניסה לביתם של בני משפחתו הקרובה, בכניסה לבית שבו יושבים שבעה (באם הוא אינו ביתו של הנפטר) וכמו כן יש התולים מודעות אבל גם בשכונת מגוריו של הנפטר, בבתי הכנסת שבו נהג להתפלל או במוסד כלשהו שבו נהג לעבוד/לבלות את שעות הפנאי שלו. להבדיל ממודעת אבל, ישנן גם מודעות תנחומים, שלא נידרש להן כאן.

מה כוללות מודעות אבל?

מודעות אבל בדרך כלל מנוסחות בקצרה וכדאי לא להשמיט בהן את הפרטים הבאים: שמו המלא של הנפטר, תאריך פטירתו, תאריך הלוויה, כתובת מקום השבעה ושמות האבלים. מעל ומתחת לשמו של הנפטר אפשר להוסיף מילות צער אישיות יותר ופחות. זה יכול להיות פסוק/ביטוי מתאים מן המקורות ("נפלה עטרת ראשנו") או תיאור ייחודי של נפטר ("איש רב-פעלים ורב-חסד").

אם בנוסף ללוויה מתכננת המשפחה לערוך טקסים נוספים, כמו סעודת מצווה או תפילות, רצוי לציין את הזמן והמקום המדויקים שבו הם יתקיימו.

איך מפיקים מודעות אבל?

אם מדובר בפרסום מודעת אבל בעיתונים הרי שבכל עיתון מתפרסם במדור מודעות אבל מספר שאליו ניתן לפנות. שם כבר ינחו אתכם לגבי סוג מודעת האבל שתרצו לפרסם. מודעות אבל ממשיות, שתרצו לתלות במקומות שונים, תוכלו להזמין בבתי דפוס המתמחים לכך. תוך שעות ספורות (ולעתים אף פחות) מרגע ההזמנה ינפקו לכם את מודעות האבל שהזמנתם (כולל שירותי הדבקה לרוב).

עם זאת, כיוון שלרוב אין צורך בעותקים רבים, אפשר היום להיעזר בשירותי האינטרנט – אתרים רבים מציעים עיצובים שונים של מודעות אבל לפי הפרטים שתזינו לתוכם. ברגע שבחרתם בעיצוב ובנוסח הסופיים של מודעת האבל שרציתם כל שעליכם לעשות הוא להדפיס אותה במדפסת הביתית בכמה עותקים שתרצו. כל זאת נכון כמובן גם לגבי מודעות אבל המתפרסמות ביום השנה ומודיעות על מועד האזכרה.

האם כדאי למשפחה פרסם מודעות אבל? שוב, אין פה חובה דתית אך הדבר יכול רק להועיל. המנהג היהודי מזמין את כל מי שחפץ בכך להשתתף בלוויה ולבוא לנחם בשבעה, גם אם הוא זר לחלוטין למשפחה, ואפילו לנפטר עצמו. בנוסף לזאת, פעמים רבות מיידעת המשפחה בפרטים רק את המעגל הקרוב יותר של חברים ומכרים.

מודעות אבל בעיתון או לפחות בשכונה מאפשרות למי ששייך למעגל הרחב יותר של מכרי הנפטר, ושאולי היה לו קשר לנפטר שהמשפחה לא הייתה מודעת אליו, הגיע ולחלוק לו כבוד אחרון.